בעשור האחרון שוק השילוח הבינלאומי משתנה באופן שמכתיב מציאות חדשה לכל מי שעוסק ביבוא.
רגולציה סביבתית, ובעיקר תקנות חדשות שמחייבות תמחור של פליטות פחמן, הופכת להיות חלק בלתי נפרד מתהליך המסחר הגלובלי.
האיחוד האירופי יהיה הראשון ליישם מנגנון מלא, מחייב ושאפתני שמכונה CBAM או Carbon Border Adjustment Mechanism, והוא מהווה מודל שמדינות נוספות מתחילות לאמץ או לבחון.
המשמעות הינה כי כל מי שמכוון לייצא או לייבא לאירופה חייב להבין את הדרישות החדשות, להתאים את שרשרת האספקה ולהיערך לכללים שיהפכו לסטנדרט גם בשווקים אחרים.
ככל שהמגמה הזאת תתרחב, היכולת של יבואן לפעול ביעילות ולשמור על רווחיות תעמוד במבחן, ולכן חשוב להכיר כבר עכשיו את ההשלכות הישירות של רגולציה מבוססת פחמן על המוצרים, העלויות וההצהרות שיידרשו בעתיד הקרוב.
המגמה העולמית: אירופה מובילה ומדינות נוספות בעקבותיה
במהלך השנים האחרונות האיחוד האירופי הפך לגורם המרכזי שמכתיב את כללי המשחק בכל הנוגע ליישום כלים מבוססי פחמן בסחר הבינלאומי.
מנגנון ה-CBAM נבנה מתוך רצון ליישר קו בין עלויות הייצור במדינות שמחויבות לתקני פליטות מחמירים לבין מדינות שבהן עדיין לא קיימת רגולציה מתקדמת.
במקום לאפשר ייבוא של מוצרים שמיוצרים בתהליכים מזהמים בעלות נמוכה יותר, האיחוד בחר לייצר מסגרת שמטילה מחיר ממשי על הפליטות הגלומות בכל מוצר שנכנס אליו.
המשמעות של זה רחבה הרבה מעבר לשוק האירופי…
ברגע שגוש כלכלי בסדר גודל כזה קובע מנגנון גבול שמייקר מוצרים עתירי פחמן, מדינות אחרות נאלצות לבחון מחדש את הגישה שלהן.
בריטניה כבר הכריזה על CBAM משלה שייכנס לתוקף ב-2027 ויכלול קטגוריות מוצרים דומות.
קנדה נמצאת בשלב מתקדם של בחינת מודל משלה, ויפן בוחנת שילוב בין מיסוי פחמן למסחר בינלאומי.
בארצות הברית, אף שאין עדיין מנגנון פדראלי רשמי, הצעות חקיקה כבר מונחות על השולחן והדיון הציבורי בנושא מתרחב.
גם בישראל מתחילים להבין שהשפעות המהלך אינן תלויות בשאלה אם המדינה עצמה תיישם CBAM משל עצמה.
היצוא הישראלי לאירופה יידרש לעמוד בדרישות החדשות בכל מקרה, ומפעלים יצטרכו להתאים את שיטות המדידה, הדיווח והשליטה שלהם בפליטות.
יבואנים שעובדים מול ספקים באירופה יפגשו דרישות שקיפות ומתודולוגיות חישוב שלא נדרשו בעבר, ולמעשה יידרשו להוכיח את טביעת הרגל הפחמנית של כל מוצר שהם משנעים.
כל אלה מצביעים על מגמה ברורה: CBAM הוא לא מהלך נקודתי אלא התחלה של תקן בינלאומי חדש שמתפתח בהדרגה.
יבואנים שלא יכירו את הכללים בזמן, או שידחו את ההתאמה, ימצאו את עצמם במצב שבו עלויות נוספות מתווספות ברגע האחרון, זמני תהליך מתארכים וספקים בחו״ל מתקשים לספק את הנתונים הנדרשים.
וובינר רגולציית CBAM באיחוד האירופי (יוני 2024)
איך CBAM משנה את תהליך היבוא?
המעבר לעידן שבו כל מוצר עתיר פחמן נבחן לפי טביעת הרגל שלו משנה את תהליך היבוא מהבסיס.
אם בעבר הספק היה מספק הצעת מחיר, מפרט טכני והצהרה על תקני איכות, הרי שכיום יבואנים יידרשו להוסיף שכבת מידע חדשה: נתונים מדויקים ומאומתים על פליטות הפחמן שהוטמעו בתהליך הייצור.
המשמעות היא שכל גורם בשרשרת האספקה, מהמפעל ועד לסוכן המקומי, צריך לעבוד לפי מתודולוגיית מדידה אחידה ולספק מסמכים שאפשר להגיש לרשויות האירופיות.
יבואנים שלא ייערכו לכך בזמן עלולים להיתקל בעיכובים בכניסה לנמלי האיחוד, בקנסות או בדרישה לרכוש תעודות CBAM נוספות בגלל חוסר בנתונים או נתונים לא תקינים.
בפועל זה יוביל לעלויות נוספות שלא תמיד נלקחו בחשבון, במיוחד עבור יבואנים שמספקים מוצרים לתעשיות שבהן כל שינוי בעלות משפיע ישירות על המחיר ללקוח הקצה. בנוסף, התלות בספקים זרים תאלץ יבואנים לבחון מחדש מי מהספקים מסוגל לעמוד בדרישות החדשות ומי עלול להיות גורם סיכון.
לבסוף, חשוב להבין שהטמעת CBAM לא מסתיימת בצד האירופי בלבד.
גם יבואנים בישראל ירגישו את ההשפעה כאשר הם ינסו לשמר את התחרותיות מול שווקים אחרים. לקוחות אירופיים ידרשו הוכחות להתאמה לתקנות הסביבתיות, ועלויות הפחמן ייכנסו לחישוב הכולל של כדאיות העסקה, מחירי השילוח והאחריות סביב אמינות המידע שנמסר לאורך הדרך.
אילו מוצרים נכנסים למנגנון CBAM?
השלב הראשון של ה־CBAM מתמקד ב-6 תחומי מוצרים שנחשבים עתירי פליטות, ושמהווים בסיס משמעותי לשרשראות אספקה בינלאומיות.
קטגוריות אלו נבחרו משום שהפער בין עלויות הייצור במדינות שבהן קיימת רגולציה סביבתית מתקדמת לבין מדינות ללא פיקוח משמעותי הוא גדול במיוחד.
המוצרים הכלולים כיום הם:
- ברזל ופלדה.
- אלומיניום.
- מלט.
- דשנים.
- מימן.
- חשמל.
- וכן מספר חומרי גלם וקדם־מוצרים הנגזרים מהם.
עבור יבואנים שמספקים מוצרים לאירופה, כל אחד מהתחומים הללו מייצר אתגר אחר…
- יבואני מתכות יידרשו לקבל מהמפעל נתונים מדויקים על כמות הפליטות בתהליכי ההתכה והעיבוד.
- יבואני אלומיניום יידרשו להוכיח האם נעשה שימוש באנרגיה נקייה בתהליך ההפקה.
- יבואנים בתחום הדשנים יצטרכו להתאים עצמם למערכות מדידה שמבוססות על תהליכי ייצור כימיים, ולעיתים לספק נתוני פליטות שלא נאספו בעבר.
בנוסף, ישנם תחומים שבהם מוצר מסוים אינו מופיע ברשימה הראשית אך כולל רכיבים או קדם־חומרים הכלולים בה.
במקרים כאלו, הרשויות באיחוד עשויות לדרוש נתוני פליטות גם עבור רכיבי המשנה.
משמעות הדבר היא שיבואנים יצטרכו לוודא שהספקים שלהם יודעים לאסוף, למדוד ולהציג נתונים ברמה שאינה תמיד מובנת מאליה עבור מפעלים במדינות מתפתחות.
לא מספיק עוד לדעת את עלות הייצור והשילוח. יש צורך להבין מה התרחש בתוך המפעל, אילו מקורות אנרגיה שימשו בתהליך, וכיצד מחושבות הפליטות בפועל.
איך יבואנים נרשמים למערכת CBAM של האיחוד האירופי?
הרישום למערכת CBAM הוא שלב חיוני שמאפשר ליבואנים להכניס סחורה לאיחוד האירופי ללא חסמים.
כל יבואן שמייבא מוצרים הכלולים במנגנון חייב להירשם כ־Authorised CBAM Declarant אצל הרשויות במדינת היעד באירופה.
למרות שעמיל מכס יכול לבצע את התהליך הטכני, האחריות המלאה על אמינות הנתונים והעמידה בלוחות הזמנים מוטלת על היבואן עצמו.
לכן חשוב לוודא שלעמיל יש הרשאה מפורשת ושהתהליך מתבצע מול מערכת הרישום הרשמית בלבד.
ברגע שהרישום מאושר, היבואן מקבל גישה לרכישת תעודות CBAM ולמערכת הדיווח השנתית.
היקף התעודות שיש לרכוש נקבע לפי כמות הפליטות שהוטמעו במוצר, ולכן נדרש מידע מדויק מהספק.
למסמך הנחיות CBAM עבור יבואנים המייבאים סחורות לתוך האיחוד האירופי, לחצו כאן.
למסמך הנחיות CBAM עבור יבואנים המייצאים סחורות מחוץ לאיחוד האירופי, לחצו כאן.
לרשימת הנציגויות האמונות על התחום בכל מדינה באיחוד האירופי, כולל דרכי תקשורת, לחצו כאן.
למידע נוסף, ניתן להיכנס למדריך המלא באתר של האיחוד האירופי.
מהן תעודות CBAM וכיצד נקבע המחיר שהיבואן ישלם?
אחד החידושים המרכזיים שבגללם CBAM נשמע מורכב הוא מושג התעודות.
תעודות CBAM הן למעשה "שוברי פחמן" שהיבואן חייב לרכוש כדי לאזן את הפליטות הגלומות במוצרים שהוא מכניס לאירופה.
במקום למדוד רק את מחיר המוצר ואת עלויות השילוח- האיחוד האירופי דורש כעת לקחת בחשבון גם את השפעת המוצר על הסביבה ולהפוך אותה לעלות כלכלית ממשית.
התעודות אינן מסמך פיזי אלא יחידות דיגיטליות שמייצגות טון אחד של פליטות CO₂.
היבואן נדרש להגיש בכל שנה דו"ח שמציג כמה פליטות גלומות היו במוצרים שהביא לאיחוד, ולפי המספר הזה עליו "למסור" לרשויות מספר תעודות זהה.
לשם כך הוא צריך לרכוש מראש מלאי תעודות דרך המערכת האירופית המוסדרת.
מחיר התעודות נגזר ממדד ה־EU ETS, שהוא השוק שבו נסחרים אישורי הפליטה של האיחוד האירופי.
המחיר משתנה לפי ממוצע מחירי העסקאות, ולכן העלות אינה קבועה ועלולה לעלות או לרדת לאורך השנה.
מדד EU ETS
לצפייה בנתונים בזמן אמת, לחצו כאן
מחשבון CBAM
דוגמה פרקטית לחישוב עלות CBAM למשלוח
נניח שיבואן מספק למדינה באיחוד האירופי פרופילי אלומיניום.
הספק במדינת המוצא מספק לו נתוני פליטה שמראים כי ייצור טון אחד של הפרופילים מייצר בממוצע 2.1 טון CO₂.
אם היבואן שולח לאירופה 50 טון מוצר, סך הפליטות הגלומות למשלוח הוא 105 טון CO₂.
באותו שבוע, מחיר הפחמן ב־EU ETS עומד על 79 אירו לטון.
לכן היבואן יידרש לרכוש 105 תעודות CBAM בעלות משוערת של 8,295 אירו.
אם בשבוע הבא מחיר הפחמן יעלה ל־92 אירו, אותה כמות פליטות תעלה כבר 9,660 אירו.
מכאן מגיע הצורך לעקוב באופן קבוע אחרי מחיר ה־EU ETS ולהבין כיצד הוא משפיע על הרווחיות של כל עסקה.
כעת נוסיף מצב נוסף:
אם הספק לא מסוגל לספק נתוני פליטה תקינים, האיחוד יחייב שימוש בערכי פליטה ברירת מחדל, שלרוב גבוהים יותר מהערכים האמיתיים.
במקרה כזה, אם ערך ברירת המחדל הוא 3.4 טון CO₂ לטון מוצר, היבואן ישלם על 170 טון CO₂ במקום 105, כלומר תוספת עלות משמעותית רק בגלל חוסר נתונים.
מה לבקש מהספק כדי לעמוד בדרישות CBAM?
כדי שהיבואן יוכל לדווח בצורה תקינה לרשויות האירופיות ולהימנע מחיובי־יתר, הוא חייב לקבל מהיצרן 4 מסמכים שהאיחוד האירופי הגדיר כבסיס לדיווח CBAM.
ללא המסמכים האלה, הדיווח ייחשב חלקי, והמוצר יקבל ערכי פליטה ברירת־מחדל גבוהים בהרבה מהערכים האמיתיים.
המסמכים שהיבואן צריך לדרוש מהספק הם:
1. CBAM Embedded Emissions Data Sheet
זהו המסמך המרכזי.
הוא כולל את פליטות ה־CO₂e המדויקות של המוצר המיוצר, לפי נוסחת ה־CBAM הרשמית.
הספק חייב לכלול:
- פליטות ישירות ליחידת מוצר.
- פליטות עקיפות מחשמל.
- תקופת המדידה.
- שיטת החישוב.
2. Verified GHG Emissions Report (ממוקד למוצר)
דו״ח פליטות גזי חממה שמציג את הפליטות ברמת המוצר, לא ברמת המפעל כולו.
הדו״ח חייב להיות מבוקר ומאומת על ידי גוף מוסמך.
3. Verification Statement (הצהרת אימות רשמית)
מסמך קצר וחתום של גורם מאמת מוכר שמאשר שהנתונים שהספק מסר עומדים בנוהלי MRV האירופיים.
זהו מסמך חובה על פי הוראות CBAM.
4. Energy Inputs Breakdown (פירוט תשומות אנרגיה לייצור המוצר)
האיחוד האירופי דורש מידע על סוגי האנרגיה ששימשו בתהליך (חשמל, גז, פחם וכו').
המסמך צריך להיות בפורמט רשמי ולכלול:
- כמות אנרגיה.
- מקור האנרגיה.
- צריכה ליחידת מוצר.
יבואנים קטנים פטורים מרגולציית CBAM
האיחוד האירופי הגדיר סף כמותי שמספק פטור מלא ליבואנים קטנים (Small emitters) ומקל משמעותית על מי שמייבא כמויות מוגבלות.
הפטור מכוון ליבואנים שמייבאים פחות מ־50 טון בשנה של מוצרים הכלולים ב־CBAM, אך עם זאת הפטור אינו אוטומטי.
יבואן קטן אינו מגיש דו״חות ואינו רוכש תעודות, אבל עדיין מחויב להחזיק תיעוד מלא שמוכיח את היקף היבוא בפועל.
במקרה של בדיקה- הרשויות באירופה מצפות לראות אסמכתאות שמראות בבירור שהיבוא לא חצה את סף ה־50 טון.
ליבואן חייב להיות תיק מסודר הכולל את כל מסמכי המשקל של המשלוחים הרלוונטיים.
מדובר במסמכים בסיסיים שנמצאים בכל שרשרת יבוא, כמו חשבוניות מסחריות, שטרי מטען ורשימוני יבוא שבהם מצוין המשקל הכולל של כל משלוח.
בנוסף, חשוב לשמור ריכוז שנתי מסודר שבו מופיעים סכומי המשקל המצטברים של כל המוצרים הכלולים ב־CBAM.
זהו המסמך הראשון שהרשויות יבקשו במקרה של בדיקה.
החשוב ביותר הוא להבין שהפטור מתבטל ברגע שבו היבואן חוצה את ה־50 טון, גם אם זה קורה באמצע השנה.
מהרגע הזה הוא חייב להירשם, לדווח ולהתחיל לרכוש תעודות, ולכן מומלץ לעקוב באופן שוטף אחר המשקל המצטבר ולא להסתמך על הערכות.
הקפדה על תיעוד מסודר מאפשרת ליהנות מהפטור בביטחון מלא, ומונעת מצבים שבהם היבואן נדרש להסדיר דרישות רטרואקטיביות שלא תוכננו מראש.
היכן נמצאת החשיפה הגבוהה ביותר ל־CBAM?
היות ש־CBAM אינו חל על כל המוצרים באופן זהה, חשוב שיבואנים יבינו את רמת החשיפה של כל תחום למנגנון.
חלק מהקטגוריות מחייבות איסוף נתונים מורכב יותר, חלקן מושפעות ישירות ממחיר האנרגיה של הספקים, ויש תחומים שבהם גם שינוי קטן במקורות האנרגיה גורם להשפעה משמעותית על כמות התעודות שהיבואן צריך לרכוש.
הטבלה הבאה מסכמת בצורה ברורה את המצב עבור כל אחת מקבוצות המוצרים העיקריות הכלולות ב־CBAM, ומספקת תמונה ראשונית לגבי רמת הסיכון, העומס הרגולטורי וההשפעה על עלויות היבוא.
טבלה: השפעת CBAM לפי קבוצות מוצרים
| קבוצת מוצר | רמת חשיפה ל־CBAM | מה נדרש מהיבואן בפועל | נקודות סיכון שכדאי לשים לב אליהן |
|---|---|---|---|
| ברזל ופלדה | גבוהה מאוד | דרישת נתוני פליטה מאומתים לכל שלב ייצור | פליטות גבוהות כברירת מחדל, מחיר פחמן רגיש |
| אלומיניום | גבוהה | דרישה לפירוט מקורות אנרגיה ותשומות | תלות גבוהה באנרגיה, פערים גדולים בין ספקים |
| מלט | בינונית־גבוהה | נתוני פליטה מדויקים לפי קו ייצור | קושי אצל חלק מהיצרנים לספק נתוני פליטה תקינים |
| דשנים | בינונית | דו״חות פליטה כימיים ברמת מוצר | שונות גדולה בין מפעלים, לעיתים חוסר בנתונים |
| מימן | גבוהה מאוד | רמת דיוק גבוהה בנתוני ייצור | ללא סף פטור כמותי; כל כמות חייבת בדיווח |
| חשמל | גבוהה מאוד | נתוני פליטה ארציים או אזוריים | אין פטור; תלות מוחלטת ברשת המקומית |
בקטגוריות כמו ברזל, פלדה ואלומיניום ההשפעה הכספית על היבואן יכולה להיות משמעותית מאוד כבר מהמשלוח הראשון, בעוד שבקטגוריות אחרות ההשפעה תלויה באיכות הנתונים של הספק וביכולת שלו למדוד פליטות בצורה תקינה.
מדריכים ייעודיים לכל סקטור מוצרים ב-CBAM
לכל אחד מענפי התעשייה הכלולים במסגרת ה־CBAM קיימת מערכת הנחיות רשמית שמסייעת ליבואנים להבין את הדרישות הייחודיות של כל תחום.
מאחר שכל קטגוריית מוצר עוברת תהליך ייצור שונה וכוללת מקורות פליטה אחרים, האיחוד האירופי מפרסם מדריכים נפרדים, וובינרים ומודולי לימוד ייעודיים לכל ענף.
בין היתר עבור מלט, אלומיניום, דשנים, ברזל ופלדה, מימן וחשמל.
למעבר לעמוד, לחצו כאן
סיכום
השינויים שמוביל האיחוד האירופי אינם עוד רפורמה רגולטורית נקודתית, אלא כיוון חדש שמגדיר מחדש את כללי המשחק בשילוח וביבוא.
האיחוד האירופי מיישם את מנגנון ה־CBAM בהדרגה, בצורה שמאפשרת ליבואנים להיערך מראש לפני שהדרישות הופכות מחייבות.
החל מ־1 באוקטובר 2023 החלה תקופת מעבר שבה היבואנים נדרשים רק לדווח על הפליטות הגלומות במוצרים, ללא תשלום על תעודות וללא חיובי פחמן.
תקופה זו נמשכת עד 31 בדצמבר 2025 ומשמשת כשלב לימוד ובקרה עבור יבואנים, יצרנים ורשויות המס באיחוד האירופי.
החל מ־1 בינואר 2026 המנגנון נכנס לרמה המחייבת שלו, וכל יבואן שמכניס לאירופה מוצרים הכלולים ב־CBAM חייב לבצע רישום רשמי, להגיש דיווחים שנתיים ולהחזיק במלאי תעודות תואם לכמות הפליטות בפועל.
מי שלא יעמוד בכך עלול להתמודד עם עיכובי שחרור, קנסות ודרישות השלמה שיכולות לייקר משמעותית את עלות היבוא.
בעידן שבו מדיניות סביבתית הופכת להיות חלק מרכזי בכל עסקה בינלאומית, יבואנים נדרשים להתנהל בצורה מסודרת יותר מול הספקים, להבטיח קבלת נתוני פליטה מאומתים ולדעת מראש אם הם צפויים לעמוד בסף הפטור או להיכנס למנגנון המלא.
התארגנות נכונה כבר היום מאפשרת להקטין עלויות, למנוע טעויות ולהגיע ל־2026 מוכנים, בלי הפתעות וללא תשלומים מיותרים.
