הסכם גאט״ט (GATT)

הסכם גאט״ט, או בלועזית General Agreement on Tariffs and Trade (GATT), הוא הסכם בינלאומי רב-צדדי שנועד להסדיר את כללי הסחר בין מדינות ולהפחית חסמים למסחר בינלאומי.
ההסכם נחתם בשנת 1947 ונכנס לתוקף בשנת 1948, והוא קבע מסגרת מוסכמת להפחתת מכסים, למניעת אפליה בין מדינות בסחר ולהסדרת כללים בסיסיים לניהול סחר בינלאומי.

ההסכם מבוסס על מספר עקרונות יסוד מרכזיים:

  • עקרון האומה המועדפת ביותר- לפיו הטבות מכסיות הניתנות למדינה אחת יחולו גם על מדינות אחרות החברות בהסכם.
  • עקרון היחס הלאומי- לפיו טובין מיובאים יזכו ליחס שאינו מפלה לעומת טובין מקומיים לאחר כניסתם לשוק.

עקרונות אלה נועדו ליצור תנאי תחרות שוויוניים ולהבטיח שקיפות ויציבות במערכת הסחר הבינלאומית.

במהלך השנים נערכו במסגרת גאט״ט סבבי משא ומתן בינלאומיים להפחתת מכסים ולהרחבת כללי הסחר.
בשנת 1994 נחתם סבב אורוגוואי, שבמסגרתו עודכנו הסכמי גאט״ט והוקם ארגון הסחר העולמי, אשר קיבל על עצמו את יישום ההסכמים ואת הפיקוח על מערכת הסחר הבינלאומית.

ציוד רפואי
ציוד רפואי
אחר
תקינה ותצהירי יבואן
מוצרי תינוקות וצעצועים
חומרים מסוכנים
חשמל ואלקטרוניקה
משרד התקשורת
מזון